בתרבות היפנית, ערוץ נחל יבש – הנקרא “קָארֵה סַנְסוּאִי” (枯山水) – הוא אלמנט מרכזי בגני זן, ויש לו משמעות עמוקה וסמלית.

“קָארֵה” (枯) = יבש, חסר חיים

“סַנְסוּאִי” (山水) = הר ומים (נוף טבעי)

כלומר: “נוף הרים ומים יבש” – ייצוג סמלי של טבע, בלי מים בפועל.

מים ללא מים

אבנים וחצץ חרוש מדמים זרימת מים – נהר, נחל או ים – בלי טיפה אחת של מים.

מסמל את היכולת לראות מעבר לנראה, להבין עומק דרך פשטות.

שלווה וריכוז מדיטטיבי

תנועת החריצים משרה רוגע, עוזרת להתכנס פנימה ולהרגיע את המחשבה.

מעודד התבוננות שקטה – עקרון מרכזי בזן בודהיזם.

שליטה מול טבע פראי

החצר המעוצבת מבטאת איזון בין הסדר האנושי לבין הפראיות של הטבע.

מסמל גם קביעות בתוך שינוי – המים “זורמים” בלי תנועה.